HE

משב רוח הקיץ של אילת התערבב באוויר הממוזג של הלובי, נושא איתו את רחש הגלים הרחוקים. נברשות כסף תלויות

אורות הקריסטל ריצדו באולם האירועים של מלון הילטון תל אביב, והאוויר היה סמיך מריח יין לבן ובושם יקר.

אולם האירועים המפואר ברמת גן היה טבוע באור נרות ובריח ורדים לבנים. נגני התזמורת ליטפו מיתרים, חלילים

נועה עמדה בראש מדרגות השיש בבית הפאר בהרצליה פיתוח, יד אחת מלטפת את בטנה הגדולה, כשלפתע שמעה צעדים עולים.

בבית הילדים ״בית התקווה״ שבחיפה, אחר הצהריים התנהל כרגיל. ילדים התרוצצו בחצר, צעקו צחוק מתגלגל ושיחקו

— מחר הצוות שלי מתחיל להחליף צנרת, יהרסו הכול עד הבטון. אז אני אתארח אצלכם איזה עשרה ימים, מקסימום חודש

— בשבת אמא עוברת לגור איתנו. נפנה לה את חדר השינה שלנו, — הודיע רונן בטון שלא משתמע לשתי פנים, בעודו

כל חייו יואב חלם על בן. אפילו שם בחר – איתי. אבל איך שהחיים התגלגלו, בבית גדלו דווקא שלוש בנות… אשתו

אני מגדלת לבד את התאומים של בעלי המנוח מאז שהיו בני ארבע, וביום שמלאו להם שמונה עשרה הם עשו משהו שגורם

הוא אמר את זה כמו שמציעים כוס מים ביום חם — נונשלנטי, כמעט מתנצל. "בואי נפתח את הנישואים. נהיה מודרניים."