HE

רבקה פרץ סידרה את הצלחות על השולחן בסלון בפעם השבע-עשרה באותו בוקר, למרות שאף אחד עוד לא הגיע.

יעל הגיעה לחיפה בגיל עשרים ושמונה, עם מזוודה אחת ותעודת הוראה מהמכללה בירושלים. שי חיכה לה בתחנת הרכבת

הכלב הזה, מקס, הוא לא שלי — הוא של דנית. אני יודע איך זה נשמע ברגע שאני אומר את זה בקול. אבל תני לי להסביר

אני משגיח על בניין ברחוב ויצמן בפתח תקווה כבר עשרים ותשע שנה. שרברב בהכשרה, אבל בעצם מטפל בכל מה שמתקלקל –

הפס שרותי לא קוצרת בנובמבר, בשדות שליד תלמי יוסף שבנגב המערבי, כשכל היבול כבר נגדש במחסן והאדמה מסביב

אני שכנה. גרתי ארבעים ושתיים שנה בבניין ברחוב ביל"ו בפתח תקווה, קומה שנייה, דלת מול דלת עם משפחת אלבז.

אני שכנה. גרתי ארבעים ושתיים שנה בבניין ברחוב ביל"ו בפתח תקווה, קומה שנייה, דלת מול דלת עם משפחת אלבז.

רותי, את בכלל שפויה? מי ישגיח על הילדים אם את נוסעת להתפנק? כך פתחה מירב, בתה הבכורה, בלי אפילו להוריד

מאיה נאקאבוגו לא תכננה לספר לאף אחד מה עבר עליה באותו לילה בבית החולים מולאגו שבקמפלה. זה היה סוד שהיא

אני אבי, מדריך טיולי הרים בגליל העליון, בן חמישים ושתיים. שמונה עשרה שנה אני עושה את זה — קודם עם צוות