HE
היא התקשרה לומר לי שהיא נוסעת. לא שאלה. הודיעה. חמישה ימים, איזה מלון ליד ים המלח. ואני עמדתי במטבח שלי
רחל פרץ עמדה בפתח המאפייה שלה ברמת גן כבר עשרים ושלוש שנים, אבל את הילדה הזאת היא לא ראתה קודם.
אני עמדתי ליד החופה וחשבתי שזו אמורה להיות השעה הכי מאושרת של החיים שלי. הקשת הלבנה הייתה מסודרת, הפרחים
שלוש שנים אני חי בלי עבר. זה לא כזה נורא כמו שזה נשמע. אתה מתעורר בבוקר, יש קפה, יש עבודה, יש מישהי שאוהבת
בגדה המערבית של נתניה, מול חוף שבו שוברים הגלים את האור האחרון של היום, ניצב אולם האירועים "
הפנקס השחור של אביגדור לא היה חוזה — ואז נכנסתי אני, הנוטריון, עם החותמת אני עובדת כנוטריונית בצפון כבר
בינואר האחרון, כשהגשם בצפון לא הפסיק לרדת, קיבלתי טלפון ממשה, פנסיונר ממושב ליד קריית שמונה.
אני עובדת כאחות מיילדת במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב כבר שש־עשרה שנים. באמצע אוגוסט, כשהלחות נדבקת לחלונות
קוראים לי עומר. אני מצלם אירועים בנתניה כבר כמעט עשור. צילמתי חתונות של עשירים מפוארים בהרצליה, וחתונות
אני חשמלאי. יותר נכון, הייתי חשמלאי ארבעים ושתיים שנה, עד שיצאתי לפנסיה לפני שלוש שנים. אבל הבוקר ההוא