HE
הבוקר בתל אביב היה חם ולח, אוגוסט אלים שדחף את כולם אל המזגנים. בתוך חנות התכשיטים של מיכל לוי בשדרות
אור הנרות הזהוב רקד על גביעי הבדולח, משתקף בשולחן המהגוני הארוך שמוקם באולם האירוח המפואר שבפאתי רעננה.
הצלם מנה לאחור. אוליביה הרימה כף כסף לעבר עוגת החתונה — חמש קומות של שלמות לבנה. הכול נראה מושלם.
היא רק רצתה לגעת בשמלה לשנייה אחת. בסך הכול נגיעה קטנה. השמלה הזאת עמדה תחת אורות הבוטיק כמו חלום קטיפתי
משב רוח הקיץ של אילת התערבב באוויר הממוזג של הלובי, נושא איתו את רחש הגלים הרחוקים. נברשות כסף תלויות
אורות הקריסטל ריצדו באולם האירועים של מלון הילטון תל אביב, והאוויר היה סמיך מריח יין לבן ובושם יקר.
אולם האירועים המפואר ברמת גן היה טבוע באור נרות ובריח ורדים לבנים. נגני התזמורת ליטפו מיתרים, חלילים
נועה עמדה בראש מדרגות השיש בבית הפאר בהרצליה פיתוח, יד אחת מלטפת את בטנה הגדולה, כשלפתע שמעה צעדים עולים.
בבית הילדים ״בית התקווה״ שבחיפה, אחר הצהריים התנהל כרגיל. ילדים התרוצצו בחצר, צעקו צחוק מתגלגל ושיחקו
— מחר הצוות שלי מתחיל להחליף צנרת, יהרסו הכול עד הבטון. אז אני אתארח אצלכם איזה עשרה ימים, מקסימום חודש